פילאטיס - השיטה והאיש

אודות השיטה


שיטת תרגול גופני זו, הקרויה על שם מפתחה, ג'וזף פילאטיס מתייחסת אל הגוף כאל יחידה שלימה ולה רצף תרגילים ספציפי המבוצע על מכשירים ייחודיים לשיטה ועל המזרן.

השיטה משלבת בין הדינמיות של שיטות האימון המערביות, לבין ההרמוניה שבין גוף לנפש והמודעות לתנועה, אשר אפיינו שיטות מזרחיות, כמו יוגה, טאי-צ'י ואחרות.
בדומה לשיטות המזרחיות מחייבת השיטה, ריכוז והקשבה עמוקה לגוף ולאיכות התנועה, מתוך מרכז הגוף, תוך שימת לב מרכזית לשילוב שבין נשימה לתנועה וזרימתה.
בשונה מהסטטיות היחסית של השיטות המזרחיות, תרגול בשיטת פילאטיס הנו דינמי, תוך מודעות לתנועה המסוימת ביחס לגוף כמכלול.
ייחודה של השיטה נעוץ גם בדיוק ובשליטה הנדרשים בכל אספקט של כל תנועה.
השיטה מבוססת על שינוי ותיקון דפוסי תנועה לקויים ושכלול היכולות הגופניות, ע"י שליטה ותיאום בין שרירי השלד העמוקים (שרירי ליבה ויציבה) בין השרירים המניעים. המתרגל נע תוך מודעות מעמיקה למרכיבי תנועת הגוף כולו ולאיכות התנועה.

הרווחים העיקריים מהשיטה
 

הגדלת נפח הריאות וזרימת הדם על ידי דפוסי נשימה נכונים תוך כדי תנועה, כוח וגמישות, מראה שריר ארוך, מחוטב ולא מנופח, קואורדינציה גופנית ומנטלית יחד, שיפור משמעותי ונראה היטב לעין ביציבה ובשליטה במרכז הגוף, כל אלה הנם מרכיבים ורווחים עיקריים מתרגול אפקטיבי של השיטה.
מסת העצם גדלה וכך גם חופש וטווח תנועת המפרקים. הקשב לגוף ולאיכות התנועה מבטיחים העמקת המודעות לגוף, לתנועה וליציבה וליצירת וחוויה גופנית חיובית.

ללימוד האיזון והשליטה הגופנית השלכות מנטליות ולתחומי חיים נוספים.​

ג'וזף פילאטיס - פרטי ביוגרפיה

ג'וזף הרברטוס פילאטיס (Joseph Herbertus Pilates) נולד ב- 1880 בכפר קטן ליד דיסלדורף, שבגרמניה, לאב ספורטאי ולאם נאטרופטית. למרות זאת היה ילד חלוש וחולה וסבל מאסטמה, רככת וקדחת השיגרון.
שאיפתו להתגבר על מחלות אלה, הביאה אותו ללמוד בנעוריו שיטות ריפוי מזרחיות ומערביות: יוגה, זן ותרגילים משיטות יווניות ורומיות עתיקות. בנוסף, בילה שעות רבות בקריאת ספרי אנטומיה.
כשהיה בן 14, היה כבר גופו בנוי להלכה והוא אף שימש מידיי פעם כדוגמן לרשמי אנטומיית גוף האדם. הוא עסק בתחומי ספורט שונים כמו סקי, צלילה, התעמלות ואגרוף.
ב-1912 עבר להתגורר באנגליה. "האגדה מספרת" שלימד הגנה עצמית את בלשי הסקוטלנד יארד.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נכלא גוזף פילאטיס במחנה עם אזרחים גרמנים נוספים. בשלב זה החל לשלב בין הידע שלו באנטומיה ותנועה ויצר שיטה אותה כינה "בקרה", זהו מערך התרגילים המוכר לנו כיום כתרגילי המזרן.
מספר שנים לאחר מכן הוא הועבר למחנה אחר, שם עבר הכשרה של אח והחל בפיתוח המכשירים הייחודיים לשיטה, כדי לסייע בשיקום פגועי המלחמה.
הוא חיבר קפיצים כשבקצותיהם לולאות, אל מיטת בית החולים, כך שאלה שימשו ככוח התנגדות והחולים בעודם שוכבים הלכו והתחזקו.
לאחר המלחמה שב פילאטיס לגרמניה, שם אימן בהגנה עצמית את חיילי המשטרה הצבאית של המבורג.
ב-1925, הוזמן לאמן את הצבא הגרמני אולם במקום זאת החליט להגר לאמריקה. על סיפון האנייה פגש באשתו לעתיד, קלרה, אחות במקצועה.
ב-1926 פתחו ג'וזף וקלרה את הסטודיו שלהם בניו-יורק בבניין בו שכנו מספר אולמות סטודיו לריקוד, כך שהשיטה הפכה במהירה לפופולארית מאוד בקהילת הרקדנים. ג'ורג' בלנשין, רות סנט דניס וג'רום רובינס הם כמה מאנשי המחול החשובים אשר התעמלו אצל בני הזוג פילאטיס.
פילאטיס פרסם שני ספרים: "Return to Life" ו"Your Health: A Corrective System of Exercising
That Revolutionizes the Entire Field of Physical Education"
.
פילטיס המשיך ללמד עד פטירתו בשנת 1967. קלרה המשיכה ללמד עד מותה, עשר שנים מאוחר יותר.
לאחר מותם התמסרו תלמידיהם ללימוד השיטה ושימור המורשת שלה.
פילאטיס התבטא בזמנו שהוא מקדים את זמנו ב-50 שנה. הפופולאריות שהשיטה זוכה לה כיום וההכרה, עד כמה היא בריאה ומוצלחת, מוכיחים עד כמה צדק.

פילאטיס מכשירים בתל אביב | קורס מורים | חיטוב בריא | שיקום מכאבים ופציעות | קוראליין | קורס מדריכי קוראליין